פירוש מהרז״ו על שמות רבה ד׳:ד׳

מקור שמות רבה ד׳:ד׳

4 דָּבָר אַחֵר, וַיֵּלֶךְ משֶׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיָּשָׁב משֶׁה, אֶלָּא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה הָלַךְ אֵצֶל פַּרְעֹה בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ: וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ, שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יֹאמַר לְךָ יִתְרוֹ כְּלוּם מִן הַשְּׁבוּעָה, אֱמָר לוֹ בַּעַל הַשְּׁבוּעָה הִתִּיר אוֹתִי מִן נִדְרִי, לְכָךְ וַיֵּלֶךְ משֶׁה, וְאַחַר כָּךְ וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ. בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל אָמַר לֹא הָלַךְ אֵצֶל פַּרְעֹה עַד שֶׁהִתִּיר לוֹ יִתְרוֹ אֶת נִדְרוֹ, וְאִם תֹּאמַר לָמָּה נֶאֱמַר: וַיֵּלֶךְ משֶׁה, לְהֵיכָן הָלַךְ, שֶׁהָלַךְ לִטֹּל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. אָמַר לוֹ יִתְרוֹ לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן, אָמַר לוֹ לְמִצְרַיִם. אָמַר לוֹ אוֹתָם שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם מְבַקְּשִׁין לָצֵאת וְאַתְּ מוֹלִיכָן. אָמַר לוֹ לְמָחָר הֵן עֲתִידִין לָצֵאת וְלַעֲמֹד עַל הַר סִינַי לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שמות כ, ב: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּבָנַי לֹא יִשְׁמְעוּ כְּמוֹ הֵם, מִיָּד וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם, אָמַר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם וְתִכָּנֵס לְשָׁלוֹם וְתָבוֹא לְשָׁלוֹם.

פירוש פירוש מהרז״ו על שמות רבה ד׳:ד׳

4 אלא וישב משה. ומ"ש וילך הוא מיותר. וגם וילך משמע הליכה חדשה מקים שלא בא משם. והשבה משמע למקום שבא משם ע"כ דורש שמ"ש וילך הליכה חדשה היינו לפרעה וכמ"ש כ"פ בפ' זו שליחותו לפרעה בלשון הליכה ואח"כ וישב ליתר חותנו להודיעו וליקח אשתו ובניו. וחולק על מ"ש לעיל סוף סי' א' דשם כבנו של ר"ח כאן:

5 ליטול אשתו ובניו. וזהו הליכה חדשה בדבר שלא היה וישב בדבר שהיה להתיר נדרו:

6 ולעמוד על הר סיני. עי' לעיל פ"ג סס"ד וס"ה דאל"כ לא היה מניחו ליטול אשתו ובניו למצרים ואולי מרומז במ"ש לך לשלום כמ"ש ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום שנדרש על התורה ובהכרח שמשה הודיעו תחלה והשיבו לך לשלום:

7 ותבא לשלום. כמ"ש בתנחומא כאן סימן כ"ח לקמן פ"ה סימן ג' ברכות דף ס"ד מי שנאמר בו לך לשלום הלך וחזר: